"בדרכו שלו" הוא לא סתם עוד סרט דוקומנטרי, הוא מסע אישי עמוק אל תוך נפשו של אליסף פרץ, בנו של מרים פרץ, שאיבד את שני אחיו הקצינים בגולני. הסרט, שביים גולן רייז, לוקח אותנו אל מעבר לכותרות העיתונים ולסיפורי הגבורה, ומציג את המציאות המורכבת של אדם צעיר המתמודד עם אובדן ושכול. אליסף לא רק נושא את כאב השכול, אלא גם את הציפיות הגבוהות של המשפחה והחברה הישראלית, שרואות בו את ממשיך דרכם של אחיו.
הסרט מציג את אליסף כשהוא נאבק למצוא את מקומו בעולם, מנסה לפלס את דרכו הייחודית תוך כדי התמודדות עם המורשת המשפחתית הכבדה. זהו סיפור על חיפוש אחר זהות עצמית, על הצורך להיות "יותר אליסף ופחות פרץ", כפי שהוא עצמו מתאר זאת. אתם מוזמנים לצלול אל תוך עולמו הפנימי של אליסף, לחוות את המאבקים, הלבטים והניסיונות שלו למצוא את האיזון בין המחויבות למשפחה לבין הרצון להיות עצמאי. "בדרכו שלו" הוא הזמנה להצטרף למסע של אליסף, מסע שבו כל אחד מאיתנו יכול למצוא את עצמו, את החיפוש האישי שלו ואת הדרכים להתמודד עם אתגרי החיים. הסרט הזה הוא לא רק על אליסף, הוא על כולנו.
איך השכול של שני האחים משפיע על מסלול חייו של אליסף פרץ?
בואו נדבר רגע על אליסף, הבן של מרים פרץ, גיבור הסרט התיעודי המרגש "בדרכו שלו" של גולן רייז. אליסף לא גדל בבית רגיל. הוא גדל בצל השכול, כששני אחיו, קצינים בגולני, נפלו בעת שירותם. לא קל לגדול עם מטען כזה, נכון? הסרט לא חוסך מאיתנו את ההשפעה העמוקה של האובדן הזה על חייו של אליסף.
השכול הוא לא רק זיכרון כואב, הוא חלק בלתי נפרד מהזהות של אליסף. הוא חי עם הידיעה שאחיו לא כאן, עם המורשת שהם השאירו, ועם הציפיות שנוצרו בעקבותיה. זה לא רק עניין של אבל אישי, זה עניין של איך האובדן הזה מעצב את כל מסלול חייו. אתם יכולים לדמיין את זה? לחיות עם תחושה תמידית של אחריות להמשיך את דרכם של אחים שאינם עוד?
הסרט מציג את האופן שבו השכול הופך להיות חלק מהמאבק הפנימי של אליסף. מצד אחד, הוא מרגיש מחויבות עמוקה להנציח את זכרם, לשמור על הערכים שהם ייצגו, ולעמוד בציפיות הגבוהות של משפחתו המפורסמת. מצד שני, הוא גם אדם פרטי, עם רצונות ושאיפות משלו, שרוצה להגשים את עצמו. השילוב בין שני הכוחות האלה יוצר מתח עצום, שמוביל את אליסף למסע אישי מורכב.
השכול הוא לא רק טרגדיה, הוא גם זרז לצמיחה. הסרט מראה לנו שאליסף לא נשבר מהאובדן, אלא משתמש בו כדי למצוא את הכוח שלו. הוא מחפש משמעות בחיים, הוא שואל שאלות קשות, והוא לא מוותר עד שהוא מוצא את הדרך הייחודית שלו. זהו סיפור על התמודדות, על גבורה, ועל האפשרות לחיות חיים מלאים גם בתוך הצער.
כיצד מתבטא הקונפליקט בין מורשת משפחתית לזהות עצמאית בסרט?
ב"בדרכו שלו", הקונפליקט המרכזי של אליסף פרץ, בנו של מרים פרץ, מתגלה במאבק בין המשקל הכבד של מורשת משפחתו לבין הצורך הדחוף שלו לפתח זהות עצמאית. אתם רואים את זה מתחיל מרגע שאליסף מבין שהוא לא רק 'אליסף', אלא גם 'הבן של מרים פרץ', ששכלה את שני בניה האחרים. זה לא רק שם משפחה, זוהי מורשת של גבורה, של הקרבה, שמונחת על כתפיו כמשא כבד.
הסרט חושף את הדילמה הזו בצורה מאוד אינטימית. מצד אחד, אתם רואים את אליסף מרגיש מחויבות עמוקה להמשיך את דרכם של אחיו, אותם הוא מעריץ ואוהב. הוא יודע שהמשפחה שלו, ואולי גם החברה הישראלית כולה, מצפה ממנו להמשיך את המורשת הזו, להיות עוד חוליה בשרשרת של גבורה. יש כאן לחץ עצום, לחץ שבוודאי מוכר לרבים מכם, שגדלו בצל מורשת משפחתית משמעותית.
אבל מצד שני, ואולי כאן טמון היופי האמיתי של הסרט, אליסף רוצה להיות הוא עצמו, לא רק 'האח השכול' או 'הבן של'. הוא רוצה למצוא את הדרך שלו, להצליח בזכות עצמו, ולא להיות רק צל של אחרים. הוא מנסה להגדיר את עצמו מחדש, לחפש את התשוקות שלו, את החלומות שלו, בלי המשקל הכבד של הציפיות. זהו מאבק פנימי מאוד עוצמתי, מאבק שכולנו יכולים להתחבר אליו, כי מי מאיתנו לא הרגיש לפעמים את הצורך להשתחרר מהציפיות ולהיות נאמן לעצמו?
הסרט מצליח להעביר את המורכבות הזו בצורה מאוד מרגשת. אתם רואים את אליסף מתמודד עם הציפיות, מנסה למצוא את האיזון בין המשפחה לבין עצמו, בין ה"פרץ" לבין ה"אליסף". זהו מסע של חיפוש, של גילוי עצמי, מסע שבוודאי יגע בכם ויגרום לכם לחשוב על המאבקים שלכם עצמכם. למידע נוסף על הסרט 'בדרכו שלו' בבימויו של גולן רייז.
מה תפקידן של ציפיות חברתיות בעיצוב דמותו של אליסף?
החברה הישראלית, עם כל החום והקהילתיות שלה, גם מציבה לא מעט ציפיות, במיוחד ממשפחות ששילמו מחיר כבד למען המדינה. כשאתם חלק ממשפחה כמו משפחת פרץ, ששכלה שני בנים גיבורים, הציפיות האלה מתעצמות. אתם מוצאים את עצמכם תחת זכוכית מגדלת, כשכל צעד שלכם נבחן בקפידה. זה לא רק לחץ מהמשפחה, אלא גם מהסביבה, שרואה בכם סוג של דור המשך, מישהו שצריך לשאת את המורשת של האחים על כתפיו.
בסרט, אנחנו רואים איך אליסף מתמודד עם הציפיות האלה. מצד אחד, יש את הכבוד וההערכה שהוא רוחש למשפחתו ולזכר אחיו. מצד שני, יש את הרצון שלו לחיות את החיים שלו, לעשות את הבחירות שלו, ולא להיות רק "הבן של" או "האח של". אתם רואים אותו מנסה למצוא את האיזון בין המחויבות למשפחה לבין הרצון שלו להיות אדם עצמאי. זה לא קל, במיוחד כשכל המדינה מסתכלת.
הסרט מראה לנו איך הציפיות החברתיות האלה יכולות להיות כובלות, איך הן יכולות למנוע מאדם לממש את הפוטנציאל שלו, פשוט כי הוא מרגיש שהוא צריך לעמוד בסטנדרטים של אחרים. אתם רואים את המאבק הפנימי של אליסף, את הרגעים שהוא מרגיש שהוא צריך לרצות אחרים, ואת הרגעים שהוא מחליט שהוא חייב להיות נאמן לעצמו. זה מאבק שכל אחד מאיתנו יכול להזדהות איתו במידה מסוימת, גם אם לא חווינו אובדן כזה.
"בדרכו שלו" לא רק מספר את הסיפור של אליסף, אלא מעלה שאלות חשובות על החברה שלנו, על הציפיות שאנחנו מציבים אחד לשני, ועל המחיר שאנחנו עלולים לשלם כשאנחנו לא מאפשרים לאנשים להיות מי שהם באמת. זה סרט שגורם לכם לחשוב, לדבר, ואולי אפילו לשנות קצת את הדרך שבה אתם רואים את העולם.
איך גולן רייז מציג את המסע הרגשי של הגיבור דרך עדשת המצלמה?
ב"בדרכו שלו", גולן רייז לא רק מספר סיפור, אלא לוקח אותנו למסע רגשי עמוק אל תוך עולמו הפנימי של אליסף פרץ. אתם לא רק צופים מהצד; אתם ממש חווים איתו את המאבקים, את ההתלבטויות ואת הרגעים הקטנים שמרכיבים את החיים. רייז משתמש במצלמה ככלי רגיש, המאפשר לנו לראות את הדברים מנקודת מבט אישית ואותנטית.
הסרט לא מהסס להתמקד בפנים של אליסף, בחוסר השקט בעיניו ובמבט המהורהר שלו. זה לא רק דיבור, זה גם שתיקה מלאה במשמעות. אתם רואים את הניואנסים הקטנים, את ההיסוסים ואת הרגעים בהם הוא נראה הכי פגיע. גולן רייז מצליח להעביר את תחושת הלחץ והציפיות הכבדות שמוטלות עליו, אבל גם את הרצון העז שלו למצוא את הדרך שלו, את המקום שלו בעולם.
הבחירה של רייז בסגנון דוקומנטרי אינטימי מאפשרת לנו להיכנס לתוך חייו של אליסף בצורה שלא היינו יכולים אחרת. אתם רואים אותו בבית, בשיחות עם אמו, עם חברים, ברגעים של לבד. אתם חווים את הקרבה הזו, את האינטימיות שנוצרת מתוך החשיפה הכנה הזו. זה לא רק סיפור על שכול, זה סיפור על התמודדות אישית, על חיפוש אחר משמעות ועל הרצון להיות מי שאתה באמת.
דרך העריכה המוקפדת, רייז מצליח להעביר את התחושות המורכבות של אליסף. אתם מרגישים את המתח בין הרצון לכבד את מורשת אחיו לבין הצורך להתנתק ממנה ולמצוא את דרכו שלו. הסרט לא מנסה לייפות את המציאות, אלא מציג אותה בפשטות ובכנות, וזה מה שהופך אותו למרגש כל כך. אתם לא רק צופים, אתם שותפים למסע, אתם מרגישים את הכאב והתקווה של אליסף, וזה מה שהופך את "בדרכו שלו" ליצירה קולנועית כל כך משמעותית.